על מנת לאכן מנוי סלולרי ברמת דיוק מקסימאלית יש צורך לרדת לרמת הרכיב המכסה את יחידת השטח הקטנה ביותר –  האנטנה הבודדת (מכונה גם סקטור) כל אנטנה מכסה באופן כיווני יחידת שטח גיאוגרפי אליו היא מכוונת ,שטח הכיסוי של האנטנה נקבע בין היתר על פי נתוניה הטכניים של האנטנה, עוצמת הגבר האות והמבנה הטופוגרפי של השטח אותו היא מכסה.

כל יחידת שטח מכוסה על ידי אתר סלולרי המוכנה גם תחנת בסיס (BTS) ,הרשת הסלולרית הינה רשת מרובת תחנות בסיס הפרוסות על מרחב גיאוגראפי נתון. לכל אתר ברשת זהות ייחודית משלו ובכל אתר ישנו בדרך כלל יותר מסקטור אחד (על פי רוב שלושה סקטורים) שכל אחד מהם אמור לשדר אלומת כיסוי המכסה באופן כיווני שטח גיאוגראפי נתון על פי תנאי השטח ,תוואי הקרקע וכמות התנועה הפוטנציאלית הצפויה לנוע דרכו.

בעת ביצוע של תכנון רשת עושים מהנדסי התכנון שימוש בתוכנות מחשב המכילות מפות שטח בהם ישנם נתונים טופוגרפיים של השטח אותו מתכוונים לכסות הכוללות מיקום של הרים, בניינים ומכשולים נוספים אחרים. המתכנן מציב את מיקומו המדויק של האתר על המפה באמצעות נ.צ. כמו כן מציב המתכנן את סוג האנטנה שנתוני הכיסוי שלה ידועים מראש, התוכנה יודעת לקחת את הנתונים הללו וליצור הדמיה של טווח אלומת הכיסוי של האנטנה ותחומי הכיסוי האפקטיביים של כל אנטנה, כלים תכנוניים אלו הינם נפוצים מאוד בעולם התקשורת הסלולרית.

לפני הצבת אתר סלולרי במקום מסוים, מתבצע בנוסף לתכנון ההנדסי סקר אתר פיזי שמטרתו לבדוק את התאמה בפועל של התכנון ההנדסי לתוואי השטח אותו יש לכסות, רק לאחר השלמת התכנון ההנדסי מציבים את האתר הסלולרי במקומו.

לאחר הצבת האתר הסלולרי מתבצע מבחן כיסוי זמן אמת לאתר הנקרא drive test – מטרתם לתת למפעיל תמונה אמיתית ועדכנית שנועדה לאמת את תקינות התכנון ההנדסי, מבחן זה מתבצע על ידי טכנאי שמגיע לאתר הסלולרי באופן פיזי יוזם עליו שיחות ומנטר את איכות השיחה באמצעות ציוד ניטור המיועד למבחנים מסוג זה – בסיום מבחן זה מוגש הפלט למפעיל ואם מתגלים תקלות תכנון הם מתוקנות על ידי שינויים הנדסיים מתאימים.

רמת הדיוק של איכון מנוי ברשת סלולרית משתנה על פי מגוון רחב של פרמטרים אך ניתן לקבוע ולומר שישנם גבולות גיזרה גיאוגרפיים מקסימאליים של אלומת כיסוי של כל אנטנה סלולרית שהמנוי אינו יכול להימצא מחוץ להם בעת ביצוע שיחה אם ידוע שהוקצו לו ממנה משאבי רשת לצורך ביצוע שיחה, בפסקה זו אתאר כיצד נקבעים גבולות גיזרה אלו.

כל אתר סלולרי או ליתר דיוק כל אנטנה סלולרית הינה בעלת נתוני טווח כיסוי שונים וייחודיים על פי שיטת יצורה ומאפייניה היחודיים, ישנם אנטנות בעלות אלומת כיסוי צרה וכיוונית וישנם אנטנות בעלות אלומת כיסוי רחבה ואף מעגלית, כמו כן משתנה עוצמת ההגברה בין אנטנה לאנטנה על סוגה ומפרטה הטכני , ניתן אף לווסת את הגבר האנטנה גם מכיוון הרשת באופן ידני ויזום – ככל שהגבר האנטנה גבוה יותר כך יגדל רדיוס הכיסוי שלה.

טווח הכיסוי של אנטנה סלולרית מושפע גם מטופוגרפיית השטח אותו היא מכסה ובדרך כלל ייבחר סוג האנטנה על פי סוג השטח אותו היא תתעתד לכסות, טווח כיסוי של אתר סלולרי יכול להגיע למספר עשרות קילומטרים בשטח פתוח וחופשי ממסכי הרים, בניינים, חומות וכו' לעומת זאת בשטחים עירוניים צפופים מכסה אתר סלולרי טווחים של עשרות עד מאות מטרים בודדים.

ככל שישנו שטח יותר פתוח ופחות צפוף יידרשו פחות אתרי בסיס שייכסו שטח גדול יותר לעומת זאת ככל שפני השטח יותר אורבאניים וצפופי בניינים ידרשו יותר אנטנות ויותר אתרי בסיס על מנת לפצות על הפגיעה בהתפשטות גלי הרדיו האופיינית לשטח אורבאני צפוף.

כאשר מבצעים איכון של מנוי סלולרי בדיעבד עושים שימוש ברשומת השיחה המיוחסת למנוי אותו רוצים לאכן – בתוך רשומה זו מופיע שם האתר וכן האנטנה ששירתה את אותו מנוי ,כמו כן בעת ביצוע איכון מנוי מצורפות גם מפות כיסוי עדכניות המתארות את טווח ושטח הכיסוי של כל אתר, על ידי השוואת שם האתר והאנטנה המופיעים ברשומת השיחה (שמיקומם הגיאוגראפי ידוע מראש) ששירתו את המנוי והמופיעים ברשומות השיחה למפות הכיסוי המצויות בידי המפעיל המראות את גזרת הכיסוי של האנטנה ששירתה את המנוי – ניתן לקבוע כי מנוי שיזם או קיבל שיחה שהה בעת ביצוע השיחה בנקודה הנמצאת בגזרת הכיסוי של האנטנה ששירתה אותו – ככל שגיזרה זו קטנה יותר – איכות ודיוק האיכון יהיו טובים יותר, למרות זאת יש לקחת בחשבון נתונים רבים נוספים העשויים להשפיע על רמת הדיוק של האיכון הסלולרי – אך במקרים רבים מאד מסתבר שעניין האיכון אינו פשוט ואינו ליניארי כמתבקש מצפייה ברשומות השיחה בלבד אלא ניתן להזימו בהסתמך על נתונים נוספים שאינם נלקחים בחשבון שעשויים להשפיע השפעה מהותית על דיוק האיכון .