איכון ואיתור מנוי ברשת סלולרית הינו תהליך בו מפענחים את מיקומו הגיאוגרפי של מנוי סלולרי בעת ביצוע שיחה בין תוך כדי ביצועה בזמן אמת או על ידי פענוח רשומות השיחה שנוצרו בעקבותיה.

שיחה סלולרית בשלב הראשון להשלמתה מתנהלת מול תחנת בסיס (BTS – Base station) המכסה שטח גיאוגרפי מסויים, כל יזימת שיחה היוצאת או נכנסת אל מנוי ברשת הסלולרית מכילה בתוכה מידע מדויק לגבי זהות תחנת הבסיס ממנה יצאה השיחה , ללא מידע זה לא תוכל הרשת להקצות משאבים פיזיים (תדרים, ערוצי דיבור, מעגלי קידוד שמע) למנוי הנחוצים לצורך הקמת שיחה או קבלתה.

שיחה סלולרית מתנהלת ברוב המקרים מול סקטור בודד מכלל הסקטורים המצויים בתחנת הבסיס, אתר בסיס טיפוסי מכיל על פי רוב שלושה סקטורים שכל אחד מהם הינו בעל אלומת כיסוי המכסה שטח גיאוגרפי בטווח ובגזרה מוגבלים, בעת שהטלפון הנייד מתקרב לגבולות גזרת הכיסוי של הסקטור המשרת אותו הוא יבצע תהליך של כניסה לתחום הכיסוי של תחנת בסיס אחרת ,תהליך זה נקרא Handover שבאמצעותו "נודד" הטלפון הנייד בין תחנות בסיס שונות ברשת.

מאחר וכל האירועים ברשת הסלולרית מתועדים ונשמרים ברשומות שיחה ומאחר ומיקומם הגיאוגרפי של כלל תחנות הבסיס ברשת הינו קבוע וידוע מראש ישנם בידי המפעיל יכולות טכניות טובות לאיכון ואיתור של מנוי סלולארי על פי הדרכים שיפורטו בהמשך מסמך זה.

תהליך האיכון של מנוי סלולרי מבוסס בעיקרו על שלוש דרכים :

1) איכון בדיעבד – כלומר פענוח רשומת השיחה הנוצרת בעקבות כל שיחה בודדת לאחר ביצוע בשיחה באופן הבא:

כל שיחה בודדת המתקבלת או יוצאת מהרשת בין אם הושלמה בהצלחה ובין אם נכשלה יוצרת רשומת שיחה או במינוח המקצועי CDR (Call Data Record), כל רשומת שיחה מכילה בתוכה את שם תחנת הבסיס וכן את הסקטור ששירת את השיחה ,מאחר ומיקומה הגיאוגרפי של תחנת הבסיס הינו קבוע וידוע מראש ומאחר וטווח הכיסוי האפקטיבי של הסקטור ששירת את השיחה גם הוא ידוע מראש ניתן לקבוע ולומר כי המנוי שהה בעת ביצוע שיחה בכל נקודה ונקודה אפשרית ב"מטריית הכיסוי" של האנטנה על פי מפות הכיסוי המצויות ברשות המפעיל.

2) איכון בזמן אמת הנקרא בשפה המקצועית Real Time Call Tracing , בתהליך זה מתבצע מעקב אחרי המנוי בזמן אמת והמפעיל עוקב אחרי נתוני השיחה המגיעים מכיוון המנוי לכיוון הרשת תוך כדי ביצוע השיחה, תהליך זה מיועד בעיקרו לאיתור מנוי במצבים המצריכים את ידיעת מיקומו באופן מיידי לדוגמא איתור נעדרים או מעקב לצרכים שונים.

3) איכון על פי נתונים שהמנוי שולח את המפעיל באופן מחזורי על מנת לשמור על זמינותו ברשת הסלולרית – בעת שהמנוי הסלולרי נמצא במצב זמין ברשת הסלולרית הוא משדר את מיקומו לכיוון רשת במספר תרחישים שיפורטו, הבעיה עם תרחישים אלו הינה שהמפעיל אינו שומר באופן תמידי את הנתונים לגבי כלל התרחישים בהם המנוי מעדכן את הרשת במיקומו ויכול אף לבחור שלא לשמרם כלל ,הכל על פי צרכיו והגדרותיו, מצאתי לנכון להביא תרחישים אלו ולציין את קיומם ברשת (הנפוצים ביותר):
תרחישים בהם מעדכן המנוי את הרשת במיקומו

א) בעת הדלקה של מכשיר סלולרי נשלח לכיוון הרשת המיקום ממנו נרשם המכשיר (תהליך זה נקרא Location Update))

ב) בעת כיבוי מכשיר יזום (לא בעת הוצאת סוללה) נשלח לכיוון הרשת מידע לגבי האתר בו התנתק המנוי מהרשת תהליך זה נקרא IMSI DETACH

ג) כל פרק זמן קבוע וידוע מראש משדר המנוי את מיקומו לכיוון הרשת על פי הגדרת המפעיל (הפרמטר הקובע את משך הזמן בין שידור לשידור נקרא בשיטת GSM – T3212
ד) בעת מעבר תוך כדי שיחה בין תחנת בסיס אחת לאחרת (תהליך זה נקרא HandOver)

ה) בעת מעבר בין LAC אחד לLAC אחר

ו) בעת מעבר בין שני BSC-ים ( Inter BSC Hanover )

יש לציין כי תיאור התרחישים הינו חלקי בלבד ואינו כולל את כלל התרחישים האפשריים.

על מנת לאכן מנוי סלולרי ברמת דיוק מקסימאלית יש צורך לרדת לרמת הרכיב המכסה את יחידת השטח הקטנה ביותר –  האנטנה הבודדת (מכונה גם סקטור) כל אנטנה מכסה באופן כיווני יחידת שטח גיאוגרפי אליו היא מכוונת ,שטח הכיסוי של האנטנה נקבע בין היתר על פי נתוניה הטכניים של האנטנה, עוצמת הגבר האות והמבנה הטופוגרפי של השטח אותו היא מכסה.

כל יחידת שטח מכוסה על ידי אתר סלולרי המוכנה גם תחנת בסיס (BTS) ,הרשת הסלולרית הינה רשת מרובת תחנות בסיס הפרוסות על מרחב גיאוגראפי נתון. לכל אתר ברשת זהות ייחודית משלו ובכל אתר ישנו בדרך כלל יותר מסקטור אחד (על פי רוב שלושה סקטורים) שכל אחד מהם אמור לשדר אלומת כיסוי המכסה באופן כיווני שטח גיאוגראפי נתון על פי תנאי השטח ,תוואי הקרקע וכמות התנועה הפוטנציאלית הצפויה לנוע דרכו.

בעת ביצוע של תכנון רשת עושים מהנדסי התכנון שימוש בתוכנות מחשב המכילות מפות שטח בהם ישנם נתונים טופוגרפיים של השטח אותו מתכוונים לכסות הכוללות מיקום של הרים, בניינים ומכשולים נוספים אחרים. המתכנן מציב את מיקומו המדויק של האתר על המפה באמצעות נ.צ. כמו כן מציב המתכנן את סוג האנטנה שנתוני הכיסוי שלה ידועים מראש, התוכנה יודעת לקחת את הנתונים הללו וליצור הדמיה של טווח אלומת הכיסוי של האנטנה ותחומי הכיסוי האפקטיביים של כל אנטנה, כלים תכנוניים אלו הינם נפוצים מאוד בעולם התקשורת הסלולרית.

לפני הצבת אתר סלולרי במקום מסוים, מתבצע בנוסף לתכנון ההנדסי סקר אתר פיזי שמטרתו לבדוק את התאמה בפועל של התכנון ההנדסי לתוואי השטח אותו יש לכסות, רק לאחר השלמת התכנון ההנדסי מציבים את האתר הסלולרי במקומו.

לאחר הצבת האתר הסלולרי מתבצע מבחן כיסוי זמן אמת לאתר הנקרא drive test – מטרתם לתת למפעיל תמונה אמיתית ועדכנית שנועדה לאמת את תקינות התכנון ההנדסי, מבחן זה מתבצע על ידי טכנאי שמגיע לאתר הסלולרי באופן פיזי יוזם עליו שיחות ומנטר את איכות השיחה באמצעות ציוד ניטור המיועד למבחנים מסוג זה – בסיום מבחן זה מוגש הפלט למפעיל ואם מתגלים תקלות תכנון הם מתוקנות על ידי שינויים הנדסיים מתאימים.

רמת הדיוק של איכון מנוי ברשת סלולרית משתנה על פי מגוון רחב של פרמטרים אך ניתן לקבוע ולומר שישנם גבולות גיזרה גיאוגרפיים מקסימאליים של אלומת כיסוי של כל אנטנה סלולרית שהמנוי אינו יכול להימצא מחוץ להם בעת ביצוע שיחה אם ידוע שהוקצו לו ממנה משאבי רשת לצורך ביצוע שיחה, בפסקה זו אתאר כיצד נקבעים גבולות גיזרה אלו.

כל אתר סלולרי או ליתר דיוק כל אנטנה סלולרית הינה בעלת נתוני טווח כיסוי שונים וייחודיים על פי שיטת יצורה ומאפייניה היחודיים, ישנם אנטנות בעלות אלומת כיסוי צרה וכיוונית וישנם אנטנות בעלות אלומת כיסוי רחבה ואף מעגלית, כמו כן משתנה עוצמת ההגברה בין אנטנה לאנטנה על סוגה ומפרטה הטכני , ניתן אף לווסת את הגבר האנטנה גם מכיוון הרשת באופן ידני ויזום – ככל שהגבר האנטנה גבוה יותר כך יגדל רדיוס הכיסוי שלה.

טווח הכיסוי של אנטנה סלולרית מושפע גם מטופוגרפיית השטח אותו היא מכסה ובדרך כלל ייבחר סוג האנטנה על פי סוג השטח אותו היא תתעתד לכסות, טווח כיסוי של אתר סלולרי יכול להגיע למספר עשרות קילומטרים בשטח פתוח וחופשי ממסכי הרים, בניינים, חומות וכו' לעומת זאת בשטחים עירוניים צפופים מכסה אתר סלולרי טווחים של עשרות עד מאות מטרים בודדים.

ככל שישנו שטח יותר פתוח ופחות צפוף יידרשו פחות אתרי בסיס שייכסו שטח גדול יותר לעומת זאת ככל שפני השטח יותר אורבאניים וצפופי בניינים ידרשו יותר אנטנות ויותר אתרי בסיס על מנת לפצות על הפגיעה בהתפשטות גלי הרדיו האופיינית לשטח אורבאני צפוף.

כאשר מבצעים איכון של מנוי סלולרי בדיעבד עושים שימוש ברשומת השיחה המיוחסת למנוי אותו רוצים לאכן – בתוך רשומה זו מופיע שם האתר וכן האנטנה ששירתה את אותו מנוי ,כמו כן בעת ביצוע איכון מנוי מצורפות גם מפות כיסוי עדכניות המתארות את טווח ושטח הכיסוי של כל אתר, על ידי השוואת שם האתר והאנטנה המופיעים ברשומת השיחה (שמיקומם הגיאוגראפי ידוע מראש) ששירתו את המנוי והמופיעים ברשומות השיחה למפות הכיסוי המצויות בידי המפעיל המראות את גזרת הכיסוי של האנטנה ששירתה את המנוי – ניתן לקבוע כי מנוי שיזם או קיבל שיחה שהה בעת ביצוע השיחה בנקודה הנמצאת בגזרת הכיסוי של האנטנה ששירתה אותו – ככל שגיזרה זו קטנה יותר – איכות ודיוק האיכון יהיו טובים יותר, למרות זאת יש לקחת בחשבון נתונים רבים נוספים העשויים להשפיע על רמת הדיוק של האיכון הסלולרי – אך במקרים רבים מאד מסתבר שעניין האיכון אינו פשוט ואינו ליניארי כמתבקש מצפייה ברשומות השיחה בלבד אלא ניתן להזימו בהסתמך על נתונים נוספים שאינם נלקחים בחשבון שעשויים להשפיע השפעה מהותית על דיוק האיכון .

 

 

איכון סלולרי הינו הליך במסגרתו מתבצע ניתוח של מכלול נתונים הקשורים למנוי סלולרי שמטרתו העיקרית (אך לא היחידה) הינה לקבוע את מיקומו של המנוי בזמן נתון , איכון סלולרי מתבקש בעיקר במקרים בהם נדרשת הכרעה או בירור עובדות בהם למקום האירוע ישנו משקל ראייתי חשוב.

עם הפיכת הטלפון הנייד לחלק בלתי נפרד מחיי היום יום נהפכו מפעילי התקשורת המספקים את שירותי הרשת באופן אוטומאטי לבעלים של מאגר מידע עצום הנגזר מעצם השימוש במכשיר הנייד, כל שיחת טלפון , מסרון טקסט או גלישה באינטרנט המתבצעים באמצעות הטלפון הנייד משאירים את חותמם במאגרי המידע של ספקי השירות ומאפשרים במקרה הצורך לשלוף מידע מסוג זה שיש בו כדי להצביע על הרגלי שימוש והתנהלות יומיומיים, הנגזרים בין היתר מפירוטי שיחות, יעדי חיוג קבועים, זמני שיחה, מיקומי יזימת וסיום שיחה, מסלולי התקדמות בעת שיחה המנוהלת בין מספר אתרים ועוד מידע רב שיש בו כדי לפגוע פגיעה חמורה בפרטיות ולחשוף מידע רב על התנהלות יומיומית המוגנת ומעוגנת בחוקי הגנת הפרטיות.

במקרה ונדרש איכון סלולרי כראייה בבית משפט, יועברו מכלול הנתונים למתן של חוות דעת מטעם מומחה האמור לנתח את המידע ורשומות הנמסרות מהמפעיל הסלולרי לצורך מתן מסקנות רלוונטיות בהליך הנדון.

חוות דעת מסוג זה הינם בעלת משקל ראייתי חשוב ביותר, היות ונתון המיקום הינו בדרך כלל בעל משמעות כבדה באירועים פליליים, חוות דעת הניתנת על ידי התביעה ו/או ההגנה ניתנת במקרים רבים לסתירה ו/או להזמה באופן חלקי או מלא ,לאחר ניתוח מעמיק של מכלול נתוני התקשורת, ולעצם סתירה מסוג זה בין חלקית ובין מוחלטת יש כדי להיטיב או להרע את המשקל הראייתי של חוות הדעת המבוססת על נתוני איכון סלולרי וכפועל יוצא להשפיע השפעה מכרעת על התוצאות וההכרעות בנושא המובא בפני הערכאה הרלוונטית.

איכון סלולרי הינו הליך המורכב מפרטים רבים השמורים במאגרי המידע של המפעיל הסלולרי בו רשום המנוי עליו נדרש האיכון – כמות הפרטים השמורה בגין כל שיחה כוללת בין יתר הפרטים את האתר ממנו יצאה השיחה בגינה מבוקש האיכון ולכל אתר ישנה מפת כיסוי רלוונטית הכוללת את גבולות הכיסוי הגיאוגרפיים לכל אתר ממנו יצאה השיחה.

לאור העובדה כי מרבית תעבורת התקשורת הקולית מועברת כיום באמצעות טלפונים ניידים ובעשור האחרון עלה נפח השימוש בטלפונים ניידים באופן משמעותי לעומת נפח השימוש בתקשורת קווית, הופך המכשיר הנייד למאגר מידע זמין וקבוע לגבי כל מנוי העושה בו שימוש, מאחר ובנוסף להיותו של המכשיר הנייד כמכשיר ליזימה וקבלת שיחות הוא משמש עבור משתמשים רבים כ"משרד נייד" ,הכולל בתוכו שמות אנשי קשר, דואר אלקטרוני, מאגר תמונות, מסמכים, סיסמאות ועוד מידע סודי רב ביותר הניתן לשליפה באמצעים טכנולוגיים שברובם נוגדים ומפרים את חוקי הגנת הפרטיות.

מרבית המכשירים הניידים מעבירים בנוסף למיקומם המשוער בזמן יזימת וקבלת שיחות את מיקומם המדוייק באמצעות רכיב הGPS המצוי כיום במרבית הטלפונים החכמים כרכיב סטנדרטי, ניתן במקרים מסויימים לקבל אף נתונים מסוג זה מגורמים העושים שימוש במיקום המכשיר בזמן אמת לצרכים שונים ומגוונים שהינם צרכים שיווקיים בעיקרם – איכונים סלולריים אינם מבוססים על נתוני מיקום מסוג זה אלא על נתונים הקשורים לאיזור הכיסוי של האנטנה הסלולרית עליה ניזומה או התקבלה שיחה סלולרית.